השתלת לב

ניתוח השתלת לב הינו טיפול המבוצע במצבי אי ספיקת לב קשים, אשר גורמים לכך שהלב בקושי מתפקד, ואין הזרמת דם טובה לרקמות השונות. השתלת הלב מבוצעת בכל טווח הגילאים, החל מיילודים ועד אנשים מבוגרים וקשישים. המצבים הנפוצים ביותר המובילים להשתלת לב הם:

  • קרדיומיופתיה
  • אוטמים מרובים
  • מחלות מסתמים,
  • מחלות לב מולדות
  • הפרעות קצב קטלניות
  • גידולי לב

Heart Transplant

לעיתים, לא תמיד ניתן להשתיל לב או צריך להמתין לפני ביצוע ההשתלה, בשל בעיות רפואיות שונות. במצב זה מבצעים השתלת לב מלאכותי זמני עד לביצוע ההשתלה. בנוסף, לעיתים קיימים גם גורמים המהווים באופן כללי התוויה נגד השתלות, כמו לדוגמא: זיהום, גידולים ממאירים ומחלות מרובות. התוויה ייחודית נגד השתלת לב היא לחץ דם ריאתי גבוה – מצב נפוץ הגורם לאי ספיקת לב, אך גם עלול להוביל לאי ספיקת לב ימין גם לאחר ההשתלה – במצבים אלו, לא מבצעים השתלת לב.
בחירת הלב המושתל

השתלת לב יכולה להתבצע אך ורק מחולה שעבר מוות מוחי, ולא אפשרית על ידי תורם חי. כאשר בוחרים את הלב המושתל, חשוב להקפיד לא רק על התאמה רקמתית (לפי סוג דם וכו’), אלא גם על גובה ומשקל דומים בין התורם והנתרם. תורם הלב חייב להיות בעל לב תקין ובריא – בדיקת אק”ג תקינה, ושאינו בעל בעיות קשות של יתר לחץ דם, או מחלות כלי דם אחרות.

מהלך הניתוח

לאורך כל תהליך ההשתלה, האדם המושתל מחובר למערכת לב – ריאה שאחראית להחליף את פעילות האיברים האלה ולספק למנתחים זמן, בו יוכלו לבצע את הניתוח.

השלב הראשון הוא כמובן הוצאת הלב החולה החוצה, ולאחר מכן מכניסים פנימה את הלב הנתרם, אותו מחברים לכל כלי הדם היוצאים מהלב אחד אחרי השני לפי הסדר הבא: ורידי הריאה, וריד נבוב (עליון ותחתון), עורק הריאה ואבי העורקים.

במצבים שונים, בעיקר כאשר חוששים מאיסכמיה של הלב המושתל, מחברים את אבי העורקים לפני עורק הריאה על מנת לספק פרפוזיה מהירה יותר של רקמת הלב על ידי העורקים הכליליים.