השתלת כבד

כבד-הוא איבר חיוני הקיים בבעלי חוליות וגם בחיות אחרות. הוא בעל פונקציות מרובות של חילוף חומרים הכוללות נטרול רעלים, סינתזת חלבונים והפקה של כימיקלים הנחוצים לעיכול. הכבד חיוני להישרדות, וכיום לא ידועה דרך חילופית לפצות על חוסר בפונקציית כבד.

הכבד הוא איבר מרכזי במטבוליזם ובמספר תהליכים בגוף אשר כוללים אחסון גליקוגן, פירוק של תאי דם אדומים, סינתוז חלבוני הפלזמה, ייצור הורמונים ונטרול רעלנים. הוא נמצא מתחת לסרעפת, באזור החזה של חלל הבטן. הכבד מייצר בנוסף נוזל מרה, שהוא תרכובת אלקלינית אשר עוזרת לעיכול דרך פירוק ליפידים. הוא גם מבצע ומסדיר מגוון של תגובות ביוכימיות בנפח גבוה, הדורשות רקמות מתמחות. לדוגמה, פירוק של מולקולות קטנות ומורכבות שרובן דרושות לקיום פונקציות חיוניות.

תפקידי הכבד
לכבד שלושה תפקידים עיקריים: וסקולרי, מטבולי והפרשתי.
מבחינה וסקולרית, הכבד מהווה “בנק דם” חשוב בגוף. בנוסף הוא מסנן את הדם, ומנטרל חומרים רעילים על ידי פירוק החומר או על ידי קשירת מולקולה נוספת לחומר הרעיל, וכך מבטל את ארסיותו. הוא גם מנקה את הדם מחיידקים, אנטיגנים ונוגדנים. הכבד מייצר חלבוני דם, ואחראי על ויסות רמתם של החלבונים בדם. הכבד גם מייצר תאי דם אדומים אצל העובר ובמבוגר נהרסים בו התאים הזקנים. מבחינה מטבולית הכבד הוא איבר חשוב בעל פעילות מטבולית רבה ועל כן מכונה הוא “בית החרושת הכימי” של הגוף. רוב הגלוקוז המגיע ממערכת העיכול מתפלמר בכבד לרב-הסוכר גליקוגן. תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד-סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובצום. כך מווסת הכבד את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה. הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם (בנוסף לחומרים
liver

חיוניים נוספים כגון ויטמינים, חומצות אמינו וברזל). כמו כן, כאשר מתדלדלים מאגרי הגליקוגן והשומנים, מתרגם הכבד את החומצות האמיניות לחומצות שומניות להפקת אנרגיה. הכבד מסנתז את החלבון אלבומין חלק מהגלובולנים, פיברינוגן ופרותרומבין לקרישת הדם. מבחינה הפרשתית בכבד נוצרים מלחי המרה המסייעים בתחלוב (סוספנסיה) של השומנים ותהליך פירוקם ולתהליך של ספיגת ויטמינים. הכבד מפריש כל יום כליטר מיצי מרה. למיצי המרה תפקיד נוסף של סילוק רעלים בתוך הגוף עצמו.
מחלות הכבד

מרבית המחלות של הכבד מלוות בתסמין הצהבת, שנגרם על ידי רמות גבוהות של בילירובין במערכת. הבילירובין נגרם כתוצאה מפירוק ההמוגלובין של תאי דם אדומים מתים, בדרך כלל הכבד מוריד את רמת הבילירובין בדם ומוציא אותו באמצעות כיס המרה.
מחלות כבד הנן:

  • הפטיטיס (Hepatitis) – נגרמת על ידי נגיפים שונים שיוצרים דלקות בכבד. הווירוסים הפטיטיס B ו-C הם הסיבות הנפוצות ביותר לדלקת ויראלית כרונית בכבד.
  • שחמת הכבד (Cirrhosis) – נגרמת על ידי הרס הרקמות של הכבד, דבר הגורם להפרעה בזרימת הדם אל תאי הכבד ושיבוש פעילות הכבד.
  • סרטן בכבד
  • התרחבות הכבד
  • מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול
  • תסמונת גילברט
  • אי ספיקת כבד חריפה

בנוסף יכולים להיות ליקויים בתפקוד הכבד בשל חסימת צינורות המרה ובעיות בזרימת המרה בכבד. הכבד עלול להנזק במיוחד בשל שתיית משקאות חריפים מופרזת.
ניתן לאבחן פגיעה בכבד על ידי בדיקות דם, אשר בוחנות אנזימים הקיימים בכבד ואשר עולים במקרה של פגיעה בכבד. (ראו תפקודי כבד)

טכניקות ההשתלה

השתלת כבד – היא השתלת איברים שמטרתה החלפתו של כבד חולה באלוגרפט כבד בריא.
הטכניקה הנפוצה ביותר הנמצאת כיום בשימוש היא השתלה אורתוטופית בה הכבד החולה מוצא מגוף המושתל, והאיבר הנתרם מושם במיקום האנטומי המדויק ממנו הוצא הכבד המקורי. השתלת כבד היא כיום אופציית טיפול מקובלת עבור מחלות כבד בשלב סופי וכשל תפקודי מוחלט של הכבד

לפני ההשתלה החולה יכול לעבוד דיאליזת אלבומין (MARS) המסננת בילירובין, חומצות מרה ורעלנים אחרים שהכבד נכשל בסילוקם. כמו כן הדיאליזה יכולה לעודד סירקולציית מים תקינה שיכולה לעזור לכליות.
ברוב ההשתלות הכבד נכרת ומוצא מן הגוף והאיבר החדש מושם במקומו. הניתוח מתבצע דרך חתך גדול בבטן העליונה. הכריתה כוללת הפרדה של כל הרצועות הקשורות לכבד כמו גם צינור המרה, עורק הכבד ווריד שער הכבד. בדרך כלל החלק מן הווריד החלול התחתון הקרוב לכבד מוסר גם הוא, למרות שקיימת טכניקה בשם “שק הקמח” שמאפשרת לשמר חלק זה. לאחר שהאלוגרף מושם בגוף מחברים בחזרה את הוריד החלול התחתון, וריד שער הכבד ועורק הכבד. לאחר שמחודשת זרימת הדם לכבד החדש צינור המרה מחובר מחדש. ההליך נמשך לרוב בין חמש לשש שעות, אך עשוי להתארך או להתקצר בכפוף לקשיים שמתעוררים במהלך הניתוח ולמידת הנסיון של המנתח.

ברוב השתלות הכבד נעשה שימוש בכבד שלם שנלקח מתורם חסר חיים, בעיקר כאשר ההשתלה מבוצעת במבוגר. בתחום השתלות הכבד לילדים נרשמה התפתחות משמעותית כאשר פותחה שיטת השתלת כבד מוקטנת, שיטה בה חלק מכבד של אדם בוגר מושתל בילד. התקדמות נוספת בתחום זה כללה השתלת כבד חצוי בה משתמשים בכבד אחד עבור שני מושתלים, והשתלת כבד של אדם חי בה חלק מכבד של אדם בריא מוסר ומשמש בתור אלוגרפט. כאשר ההליך האחרון מבוצע בילדים נעשה שימוש בכ 20% מהכבד.

השתלת כבד

השתלת כבד היא השתלת איברים שמטרתה החלפתו של כבד חולה באלוגרפט כבד בריא.
הטכניקה הנפוצה ביותר הנמצאת כיום בשימוש היא השתלה אורתוטופית בה הכבד החולה מוצא מגוף המושתל, והאיבר הנתרם מושם במיקום האנטומי המדויק ממנו הוצא הכבד המקורי. השתלת כבד היא כיום אופציית טיפול מקובלת עבור מחלות כבד בשלב סופי וכשל תפקודי מוחלט של הכבד

מרבית החולים המחכים להשתלה הינם חולים עם שחמת כתוצאה ממחלת כבד אלכוהולית, הפטיטיס ויראלי כרוני של הכבד, וסרטן הכבד. חולים עם שחמת כבד אלכוהולית חייבים להיגמל מאלכוהול לצורך ההשתלה. חולים עם הפטיטיס ויראלי לעתים צריכים לקבל תרופות אנטי ויראליות כדרך להימנע מהדבקה חוזרת אשר בחלק מן המקרים נובעת מהישארות הוירוס ברקמות אחרות מלבד הכבד. לגבי חולים עם סרטן ראשוני של הכבד, התוצאות הינן פחות טובות בהשתלת כבד מאשר תוצאות ההשתלה על רקע מחלת כבד אחרת- ועל כן יש קריטריונים באשר לגודל הגידול אשר תחתיו יש אינדיקציה לעבור השתלה.